fbpx

לייעוץ
אישי

מאמרים

הרשויות המקומיות עומדות בפני ירידת הכנסות, מה יקרה לרמת השירותים לתושב?

נוסף על השפעת משבר הקורונה על עובדים ועל עסקים, נשכחו הרשויות המקומיות, שיציבותן הכלכלית תתערער על רקע המשבר. הרשויות עומדות בפני ירידה של מעל 10% בהכנסותיהן השנתיות ולא ברור מתי ואיך תתאזנה ההכנסות  -ירידה צפויה בהכנסות מארנונה ממגורים ומעסקים והכנסות עצמיות אחרות. נדרש היום מהרשויות לגבש תכנית פעולה המבוססת על תרחישי הכנסות ריאליים, לזהות צרכים ייחודיים של האוכלוסייה ולגבש תכניות תמיכה נדרשות מהממשלה. כך עולה מניתוח שערכה החטיבה הכלכלית של גיאוקרטוגרפיה, המתמחה (בין היתר) בכלכלה עירונית. 

אמנם רוב התחזיות מציגות תרחיש של משבר V לפיו השנה יקטן התוצר ב-6%-7% אך בשנת 2021 הוא יחזור לצמוח בקצב מהיר. רשויות רבות מבססות את תקציבן על מקורות הכנסה עצמיים של ארנונה למגורים, ארנונה עסקית ומקורות אחרים והמצב הנוכחי יכול לגרום לירידה חדה בהכנסותיהן באופן מיידי. ההתאוששות תהיה תלויה מאוד בחוסן הכלכלי של התושבים והעסקים ביישוב לאחר המשבר.

ירידה בהכנסות ללא ירידה בהוצאות

התקציב המוניציפאלי ממומן מ-5 מקורות עיקריים: ההשתתפות הממשלה בתקציב בעיקר בחינוך ורווחה, הכנסות עצמיות שונות: קנסות, אגרות, מוקדי רווח וכו’, הכנסות מארנונה למגורים, הכנסות מארנונה עסקית ואחרת. אם הכנסות אלו אינן מממנות את כל הפעילות של הרשות, מעניקה המדינה לרשות מענק איזון (לפי קריטריונים), כדי לשמור על רמת שירות לתושב. יש פער במידת ההשקעה בתושבים בין רשויות וגם הבדל משמעותי במקורות ההכנסה של הרשויות, ברשויות המבוססות מקורות ההכנסה העצמיים גדולים משמעותית ואילו ברשויות שמדורגות באשכול חברתי-כלכלי נמוך התמיכות הממשלתיות גדולות משמעותית.

לדברי  נועם כהן, מנהל המחלקה הכלכלית בגיאוקרטוגרפיה, משבר הקורונה צפוי לגרור ירידה מיידית ומתמשכת של ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית והסיבה לכך נעוצה במספר גורמים:

  • ירידה בהכנסות מארנונה עסקית – הממשלה נקטה (נכון ל-20 באפריל) בהפחתה של 25% בארנונה לעסקים. אם בממוצע הכנסות אלו מהוות כ-22% ממקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות, הרי שהכנסות ירדו בכ-5%.
  • ירידה בהכנסות מארנונה למגורים – משרד הפנים מחייב את הרשויות המקומיות להעניק הנחות בארנונה לפי מבחן הכנסה ופרמטרים נוספים. לכן, במצב של פיטורים או הוצאה לחל”ת נפגעת הכנסת משק הבית והם יפנו לקבל הנחות בארנונה. באפריל 2020, שיעור האבטלה זינק מכ-4% לכ-26%, פירוש הדבר, עלייה חדה במבקשי ההנחות בארנונה למגורים.
  • ירידה בהכנסות עצמיות אחרות – בהיעדר פעילות עירונית, הכנסות שנובעות מקנסות חנייה, אגרות והיטלים, דמי שירות ועוד צפויות להיחתך במידה רבה.

ההשפעות הנ”ל הן מיידיות, אך גם לכאורה הן זמניות, אבל ככל שהסגר וההגבלות נמשכים יותר עסקים יקרסו ויותר משפחות תכנסנה למעגל האבטלה. במצב כזה, נכסים מניבים יהיו בתפוסה חלקית ולא ישלמו ארנונה מלאה וההנחות למשקי הבית בארנונה ימשכו לאורך זמן רב יותר. אולם,  מודל התמיכות הממשלתיות לא תומך באופן ישיר בקיטון, שנובע מירידה בהכנסות עצמיות. לכן, הרשויות תידרשנה לנקוט באמצעי צמצום. לדברי ד”ר רינה דגני, תושבי הערים שיפגעו יותר יהיו דווקא הערים המבוססות יותר והעצמאיות, מכיוון שבערים אלו, התמיכות הממשלתיות מהוות חלק זניח בפעילות השוטפת. לכן, ירידה בהכנסות עצמיות תחייב ערים אלה לנקוט בצמצום של שירותים לתושב כמעט באופן מיידי. לדגמה, בתל אביב שיעור ההכנסות מארנונה עיסקית גבוה ושיעור השתתפות הממשלה בתקציב נמוך לעומת זאת, במודיעין עלית וביתר עלית שיעור הארנונה העיסקית נמוך ושיעור התמיכה הממשלתית בתקציב גבוה. לכן, ככל שהפגיעה בהכנסות העצמיות של הרשויות תהיה חמורה יותר כך העצמאות של הרשות המקומית עלולה לפחות.

הוצאות הרשות מתחלקות להוצאות הנהלה וכלליות, שירותים מקומיים (פינוי זבל, ניקיון וכו’), שירותים ממלכתיים (חינוך, רווחה ותרבות), מפעלי מים ואחרים והוצאות בלתי רגילות. בפועל, כ-40% מהוצאות הרשות הן על שכר עבודה ועוד כ-55% הן על פעולות העירייה השונות.

נכון שהעיריות יחסכו השנה עשרות אלפי שקלים שהן מוציאות מידי שנה על הפקת יום העצמאות. אך לא שם נמצא הכסף הגדול של הרשויות המקומיות. ולכן, ללא פגיעה בהוצאות השכר של הרשויות המקומיות, צמצום ההוצאות יהיה רק בהקטנה של השירותים לתושב, וזאת כאשר רוב השירותים המקומיים (פינוי אשפה כדוגמא)  לא קטנים ואף גדלים, כתוצאה מצריכה מוגברת בבתים, וככל הנראה מחלקות הרווחה נדרשות לסייע ולתמוך ביותר תושבים.

מה צריך לעשות?

השנה הקרובה תהיה בסימן גירעונות בתקציב השוטף של הרשויות, בערים העצמאיות שבהן גם ההוצאה לתושב לרוב גבוהה יותר, צפוי, ככל הנראה, צמצום בפעילות הפנאי והתרבות. ראשי הרשויות יצטרכו לבצע:

  • גיבוש תרחישי הכנסות לשנה הקרובה ותכנון כלכלי תוך זיהוי עלייה בהוצאות בתחום הרווחה
  • איגום משאבים לצמצום הוצאות עם רשויות שכנות -דומה למודל האשכולות של משרד הפנים
  • גיבוש תכנית התייעלות ואימוץ כלים טכנולוגיים להפחתת עלויות כוח אדם
  • תכנון מוסדר מול משרדי הפנים והאוצר לקבלת מענקים חד פעמיים לכיסוי פערי ההכנסות שנוצרו.

משבר הקורונה אינו פוסח על המגזר המוניציפאלי, ולהיפך, רשויות נדרשות לעמוד בצרכים הייחודים של משקי הבית (פינוי אשפה מוגבר, תחזוקת תשתיות והגדלה של שירותי הרווחה) ולהתמודד עם ירידה בהכנסות העצמיות. משרדי הממשלה חייבים לקחת בחשבון את הגירעונות שצפויות הרשויות ולספק לערים כלים כלכליים וניהוליים להתמודד אם המצב.

החטיבה הכלכלית , גיאוקרטוגרפיה |