תגיות: התחדשות עירונית, נדל"ן, תעסוקה
מחקר שערכנו בנושא מתחמי עירוב שימושים מציינת ד"ר רינה דגני כי מגמת עירוב השימושים הגיעה בהדרגה עם השנים בעקבות הפחתת הזיהום התעשייתי והתגברות מגמות העיור בעולם. "כיום כשהתעשייה מזהמת פחות, התנועה והצפיפות גדולה יותר בתוך הערים, ויש יותר מודעות לקיימות — אנחנו מתרחקים מההפרדות שהתקיימו בעבר בין מגורים לשימושים האחרים. התעסוקה, הסופרמרקטים ומקומות הבילוי מתקרבים יותר ויותר לסביבת הבתים. גם ההתחדשות העירונית חיזקה את המגמה, כשאיפשרה שילוב של שימושים בתוך שכונות וגם הפכה פרויקטים לכלכליים יותר."הבעיה היא שאין כיום כל חשיבה או מדיניות מוסדרת של כמויות, מיקומים, תמהילים ומרכיבים נוספים שיבטיחו את ההצלחה של המתחמים האלה. בינתיים, כמעט בכל תוכנית מכניסים את אותו תמהיל — שלרוב כולל, לכל הפחות, חזיתות מסחריות במפלס הרחוב. בראש של כולם המודל והחזון הוא אבן גבירול, אבל שוכחים שזה ציר מרכזי בתל אביב, עם תנועה, צפיפות גבוהה ומוקדי משיכה משמעותיים כמו כיכר רבין ובניין העירייה. התוצאה היא פילים לבנים בתוך שכונות, וחזיתות שלמות שנותרות לא מאוכלסות".
עדי כהן ויעל דראל, דה מרקר |