fbpx

לייעוץ
אישי

מאמרים

תגיות: , ,

האם הקורנה תהווה מפנה בפיזור האוכלוסיה

בתל אביב כ-10% מהאוכלוסייה מתחלפת מדי שנה * העיר קולטת צעירים שלא חוזרים ליישובי המקור ונשארים באזור המרכז * עד סוף העשור הבא לא יהיה גידול משמעותי באוכלוסייה מחוץ לאזור גדרה-חדרה בשל בנייה אינטנסיבית של תעסוקה באזור זה * פיזור האוכלוסייה מצריך תכנית לאומית לריכוז מאמץ בערים נבחרות ולא פיזור בין יישובים* משבר הקורונה יכול להיות הזדמנות למעבר תושבים לאזורי ספר, תוך עידוד התחדשות והתחזקות הפריפריה

by alyibel colmenares from pixabay

הישראלים מרבים להחליף כתובת  הרבה עוברים לתל אביב מידי שנה כ-285 אלף ישראלים, כ-3% מהאוכלוסייה, עוברים לישוב אחר. הערים היותר מבוקשות הן הערים הגדולות וגם יישובים בהם יש הרבה סטודנטים או שיש בהם בנייה אינטנסיבית של שכונות. תנועת ההגירה אל ומתל אביב מעידה על תהליכים בחברה הישראלית ועל יכולת פיזור האוכלוסייה. תנועה ההגירה מובילה לכך שכ-10% מאוכלוסיית העיר מתחלפת מידי שנה, וממצבת את תל אביב כמעין נקודת מעבר.

תל אביב קולטת כל שנה כ-20 אלף תושבים, שחלק גדול מהם יעזבו אותה. במהלך זה נוצרים תהליכים מדאיגים ביחס לאזורים שנעזבים ומהאוכלוסייה שתל אביב פולטת. בשנתיים האחרונות, 2018-2019, עד משבר הקורונה,  יותר אנשים נכנסו לתל אביב מאשר יצאו ממנה. כאשר במשך עשור, משנת 2008 , יותר אנשים עזבו מאשר נכנסו.

התושבים שמגיעים לתל אביב הם לרוב צעירים, בשנות ה-20-40 לחייהם, שמחפשים בעיר ללא הפסקה הזדמנויות, בתחום ההשכלה, התעסוקה והחברה אבל בחלוף השנים עוזבים אותה. מי שעוזב את תל אביב לא בהכרח חוזר לעיר נעוריו. וכך רבים ממי שעזבו את מחוזות הצפון, הדרום, ירושלים וחיפה ועוברים לתל אביב לא  חוזרים לשם.

הערים העוטפות את תל אביב קולטות הרבה יותר תושבים מתל אביב מאשר עוברים מהן לתל אביב. בדומה למטוטלת מקולקלת שמתחילה אי שם בחיפה או בירושלים, מגיעה לתל אביב ובדרכה חזרה עוצרת ברמת גן, בגבעתיים או בפתח תקווה. לדברי נעם כהן מנהל המחלקה הכללית “אם תנועת המטוטלת הייתה תקינה היה ניתן לראות איזון בתנועה בין מחוזות או ערים”. במהלך עשור, מחוז ירושלים “איבד” לתל אביב 10 אלפי תושבים יותר מאשר קלט ממנה, מחוזות הצפון והדרום איבדו כ-6,000 תושבים כל אחד, מחוז חיפה כמעט 4,000 ואילו מחוז מרכז הרוויח כמעט 15 אלף מתל אביב ומחוז תל אביב (לא כולל העיר תל אביב) הרוויח כ-35 אלף תושבים השקולים לעיר קטנה. מחוז תל אביב ומחוז מרכז גורפים אוכלוסייה ואילו מחוזות ירושלים, צפון, חיפה, דרום ואזור יהודה ושומרון מפסידים תושבים לתל אביב.

משנת 2015 יש התכנסות של “עוזבי” תל אביב למעגל הראשון של הערים סביבה. העוזבים בוחרים להיצמד אליה, וכך רמת גן, גבעתיים, בת ים, חולון והרצליה קולטות יותר תל אביבים לשעבר. במקביל תל אביב מתמודדת עם צעירים שנשארים בעיר יותר שנים הודות לכושר השתכרות עולה, שהוביל גם לעלייה חדה במספר הילדים בגיל הרך בעיר. מחוז ירושלים מגדיל את ההפסד שלו עם השנים, אם בתחילת העשור, מחוז ירושלים הפסיד מידי שנה כ-800-900 תושבים לתל אביב, בשנים 2016-2017 מספרם עלה לכ-1,100 תושבים.

המפסידות הגדולות ירושלים, חיפה ובאר שבע  מתחילת העשור ירושלים הפסידה לתל אביב כ-7,500 תושבים ואחריה חיפה ובאר שבע עם הפסד של כ-2,000-3,000 תושבים מכל אחת. המשמעות היא אחת, ערי המטרופולין של ישראל מפסידות תושבים צעירים איכותיים שמניעים את הכלכלה ל”מדינת תל אביב”. לעומתן, הערים שמרווחיות מההגירה השלילית מתל אביב הן הערים העוטפות אותה: רמת גן, גבעתיים, חולון ופתח תקווה ç כל הערים שמרווחיות מתל אביב הן בגבולות גדרה חדרה, לא כולל גדרה וחדרה.

אז מה כל זה אומר בעצם? 

עד פברואר 2020 האוכלוסייה הצעירה שבמעמד הביניים מתכנסת לאזור המרכז וללב המטרופולין וכל התכניות לפיתוח הפריפריה לא משפיעות על ההתחזקות של מדינת תל אביב. תנופת הבנייה של מגורים בשרון, בראשון לציון, בבאר יעקב, בראש העין באור יהודה ועוד עם פיתוח של מאות אלפי מ”ר לתעסוקה מודרנית בפתח תקווה, בבני ברק, בכפר סבא, בראשון לציון ובתל אביב נתנו מענה לביקושים החזקים למגורים באזור המרכז, על חשבון ולא במקביל לפיתוח הפריפריה והמטרופולינים הנוספים.

תנועה זו העצימה את הבעיות של צפיפות האוכלוסייה באזור המרכז ותורמת להתכנסות התעסוקה בתחום ההיי-טק ושירותים העסקיים לאזור המרכז ובמקביל יוצרת וואקום בכל הקשור לדור הצעירים שיובילו את שוק התעסוקה באזורים מחוץ למטרופולין גוש דן. ללא משבר הקורונה, ניתן היה לקבוע שלפחות עד המחצית השנייה של העשור לא צפוי היפוך במגמת ההתכנסות לאזור המרכז. 

משבר הקורונה יכול להוביל לפיזור האוכלוסייה, הקטנת הצפיפות במרכז וחיזוק הפריפריה:

  • המשבר הכלכלי דחק שוכרי דירות ישנות ויקרות בתל אביב מחוץ לאזורי הביקוש
  • המשבר הבריאותי והסגרים הובילו לשינוי במבנה הדירה שמצריך שילוב של שטח פתוח (מרפסת או גינה) עם שטחים לעבודה משרדית מהבית (היצעים שכמעט ולא קיימים היום בל אביב)
  • השינויים העסקיים הובילו לשינוי באופי העבודה שמאפשר עבודה מהבית, גמישות בשעות העבודה ויכולת לשנות את האיזון בין זמן משרד, לזמן נסיעות ולזמן בבית. כך משתנים סדרי העדיפויות ביחס להעדפת מקום מגורים – העדפה לרווחת דיור על פני רווחה חברתית ותרבותית.
  • הבנייה המואצת של דירות בתכנית מחיר למשתכן בפריפריה הגדילה משמעותית את היצע הדיור באזורים כמו באר שבע, נתיבות, אופקים, שדרות, ערי  הקריות, חריש, עפולה ועוד.
  • רבים מרוכשי הדירות תכננו להחזיק דירה להשקעה בפריפריה ולשכור דירה במרכז, כעת בשילוב של משבר תעסוקתי עם משבר בריאותי הם עשויים לשנות את העדפותיהם ולעבור לגור בדירות שרכשו.

זו יכולה להיות שעת כושר לאומית לחיזוק הפריפריה, ניתן וצריך לתקן את המטוטלת באמצעות מגורים, איכות חיים, חיי קהילה, פתרונות תעסוקה יצירתיים וכך לעודד משפחות צעירות להתמקם מחדש בירושלים, באר שבע וחיפה או בערים שסובבות אותן ולהזין את המטרופולינים הללו בדם חדש וכך לעודד בתחילה ביקוש לנדל”ן למגורים ובשלב שני ביקוש למסחר ותעסוקה.

עד אמצע המאה האוכלוסייה תוכפל וחייבים פתרונות לפיזור מושכל יותר של האוכלוסייה בלי לפגוע באיכות החיים באזורים שהיום הם פחות צפופים. תהליכים כאלו כבר קורים על ידי הקמת מרכזי תעסוקה גדולים בבאר שבע, בחיפה, בירושלים וגם בקריית שמונה ועוד לצד שכונות מגורים חדשות ואיכותיות שנתמכות בתכניות של גופים כמו קרן קיימת לישראל שמעודדים מעבר לפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. כדי להצליח בחיזוק המטרופולינים הנוספים הפעולה העיקרית שנדרשת היא שינוי תנועת המטוטלת, צריך להזין את הדרום והצפון ביותר תושבים צעירים מאשר שעוזבים את האזורים הללו, וכך לייצר מסה גדולה של הון אנושי ויוזמות עסקיות כדי לייצר השלמה לפעילות העסקית החזקה של אזור המרכז. ההצלחה תתאפשר רק בליווי תכנית לאומית שתקבע סדרי עדיפויות בין ערים, תתמרץ מעבר של תושבים ועסקים ותקים את התשתיות הנדרשות להצלחה.

 

 

 

 

 

 

 

 

גיאוקרטוגרפיה - המחלקה הכלכלית, |