הסגר שנכפה עלינו הותיר משפחות רבות "ללא אוויר". סגורים בתוך בית בלי יכולת לצאת החוצה, לנשום אוויר אמיתי או סתם להתאוורר מן הפנים אל החוץ. מערכות המידע של גיאוקרטוגרפיה מלמדות שכרבע ממשקי הבית היו בתקופת סגר הקורונה "ללא אוויר". ליותר מ- 700 אלף משקי בית, אין מרפסת בדירה, שתאפשר להם לנשום אוויר צח או סתם לשנות אווירה. כשליש מהם גרים בדירות של עד 50 מ"ר, כשני שלישים בדירות של 50-75 מ"ר, בהן נסגרו רוב המרפסות להגדלת שטח המגורים. לעומתם, כרבע ממשקי הבית "נהנו" מיציאה ל"אוויר פתוח", הם גרים בבית צמוד קרקע למינהו, בדירות גג או גן או ביישובים קהילתיים, קיבוצים ומושבים: פחות מחצי מיליון משקי בית גרים בצמודי קרקע או בדירות גג או גן ביישובים עירוניים, ועוד כרבע מיליון גרים בסקטור הכפרי. באזורים של בנייה צפופה ודירות קטנות יש לאפשר "משמרות" של יציאה להתאווררות – באחריות הרשות המקומית, בעוד שההתמקדות בשירותי הרווחה בסוגיות הקשורות עם מצוקה נפשית, פיסית או אלימות במשפחה, תהיה באחריות משרד הרווחה והרשות המקומית. ברמה פרסומית, יש להדגיש בהנחיות את הצורך באוורור הבית ו- פתיחת חלונות – אמנם טריוויאלי, אבל חשוב להזכיר.
