fbpx

לייעוץ
אישי

בלוג

מחקר כמותי

מחקר כמותי בענף הסקרים ומחקרי השוק:

חלק ניכר מפעילות מכוני המחקר מבוסס על מחקר כמותי, המאפשר הסקה סטטיסטית של ממצאי המחקר על כלל האוכלוסייה הנדגמת, וזאת באמצעות דגימה המייצגת את קהל המטרה. המחקר הכמותי עומד במקרים רבים בפני עצמו, אם כי לעיתים משולב עם מחקר איכותני המאפשר העמקה בנושאים שלא ניתן לבחון במסגרת מחקר כמותי (על פי רוב, מדובר בנושאים אמוציונאליים או כאלו המצריכים ניהול של דיון חופשי על מנת להגיע לתובנות הנדרשות).

התקשרו עכשיו 03-7682222 
שלחו לנו מייל
למידע נוסף לחצו כאן

קבוצת גיאוקרטוגרפיה מבצעת מגוון רחב של מחקרים כמותיים המספקים מידע מהימן, תקף ובעל ערך, המסייע לקדם את מטרות הארגון, כמו גם מהווה כלי תומך החלטות בקידום תהליכים אסטרטגיים, בבניית מודלים עסקיים ו- בהבנה מעמיקה יותר של צרכי הלקוחות או מאפיינים הקשורים עם סביבת התחרות.

 

מה המשמעות של מחקר כמותי

מחקר כמותי מבוסס כמובן על כמויות. זאת אומרת שהדרישה הראשונה והבסיסית שלו היא שנאסוף כמות מספיק גדולה של נתונים על מנת שניתן יהיה להסיק מתוכם על כלל קהל המטרה. מדוע הדבר חשוב? למשל, אם אנו רוצים לקבל תמונת מצב לגבי שביעות הרצון של לקוחות לגבי חוויית השירות שקיבלו בפנייה למוקד הטלפוני או בכל תהליך שירות אחר, ככל שנקבל מידע מכמות גדולה יותר של לקוחות כך הדבר יעיד באופן מהימן יותר על שביעות הרצון של כלל הלקוחות. מנגד, אם נדגום כמות קטנה מדי של לקוחות, ייתכן מאוד שהתשובות לא תהיינה מייצגות או אף תהיינה רחוקות מרמת שביעות הרצון בקרב כלל ציבור הלקוחות (מה שנקרא: טווח השגיאה הסטטיסטית). מטבע הדברים, היינו מעוניינים לקבל התייחסות מכלל קהל המטרה, אך הדבר אינו ריאלי, בין אם מדובר בסיבות הקשורות עם קהל המטרה עצמו ובין אם מדובר בסיבות טכניות או כאלו הקשורות למגבלה תקציבית. בכל אופן, מכון מחקר מקצועי יודע להגדיר היטב את כמויות הדגימה הנדרשות על מנת שבאמצעות הפעלת כלים סטטיסטיים מתאימים ניתן יהיה לקבל ממצאים מהימנים המשקפים את כלל קהל המטרה.

הדרישה הבאה של מחקר כמותי היא שנוכל להפעיל כלים סטטיסטיים על הנתונים הנאספים (כגון: ניתוח שכיחות, ניתוח שונות, בחינת השערות, ניתוחי רגרסיה וניתוחים סטטיסטיים אחרים), וזאת על מנת שניתן יהיה ללמוד מהם על התפיסות והעמדות בקרב כלל קהל המטרה. על כן, טיב המידע שאנו אוספים צריך להיות אמפירי, כלומר כזה שניתן לבצע עליו פעולות סטטיסטיות או במילים אחרות צריך להיות ניתן להמרה למספרים. אם נבקש למשל, מאנשים לספר על חוויית השירות שחוו באופן פתוח וחופשי, ונקבל תשובות כגון: "אחלה שירות", "לא משהו" או "הנציג היה נחמד מאוד", נוכל אמנם לקודד את התשובות שלהם לכדי עולמות תוכן כאלו או אחרים, אך יהיה קשה עד בלתי אפשרי לתת ביטוי מדויק לאופן שבו הם תופסים את כלל מרכיבי השירות.

לכן, מה שבדרך כלל עושים במסגרת מחקר כמותי הוא לבנות את השאלון באופן המאפשר מענה בעל ביטוי מספרי (למשל: דירוג נכונות ההמלצה על מוצרי החברה בסולם לפי מספרים מ- 1 עד 10), מענה בעל אופי מילולי הניתן למדידה (למשל: דירוג מידת שביעות הרצון מהשירות של החברה, מדרגה של "שבע רצון במידה רבה מאוד" ועד לדרגה של "כלל לא שבע רצון") או לחלופין כל סולם מדידה אחר המאפשר לבחון את הממצאים באופן כמותי. ניתוח הנתונים הכמותיים, מאפשר לנו בסופו של דבר למפות תפיסות, עמדות, תופעות ודפוסים התנהגותיים, ולעיתים אף לחזות התנהגות צרכנים או נכונות עקרונית שלהם לצרוך את המוצר או השירות, ועל ידי כך מאפשרים קבלת החלטות המבוססות על ממצאים ריאליים ומהימנים.

 

איסוף הנתונים וניתוחים

במסגרת ביצוע המחקר הכמותי ניתן לעשות שימוש במגוון כלי מחקר כמותיים, ביניהם: סקרים טלפוניים, סקרים אינטרנטיים, סקרי SMS, סקרי דואר אלקטרוני, סקרי IVR, סקרי שטח (פנים אל פנים) וכדומה, כאשר הבחירה בכלי המתאים נעשית, בין היתר, לפי מטרות המחקר, מאפייני קהל המטרה, מאפייני השאלונים ו- מסגרת התקציב.

לפרטים נוספים על מחקר כמותי ומגוון האפשרויות העומדות בפניכם, לחצו כאן או התקשרו לטלפון 03-7682222, ונשמח לעמוד לרשותכם.

 

 

 

 

המחלקה למחקרי שוק, שיווק ודעת קהל, , גיאוקרטוגרפיה |